המרכז לחקר הסרטן Masonic שבאוניברסיטת מינסוטה מצא כי חולי לוקמיה חריפה, אשר עברו השתלה משתי מנות דם טבורי היו בסיכון מופחת באופן משמעותי לחזרת המחלה.

לממצאי המחקר החדש פוטנציאל לשינוי הפרקטיקה הרפואית העכשווית העושה שימוש במנת דם טבורי אחת לטיפול בחולים הנמצאים בסיכון גבוה לחזרת מחלת הלוקמיה וסוגי סרטן אחרים של מערכת הדם ומוח העצם.

דר' מייקל ורנריס ודר' ג'ון וגנר, אשר התמחו במחקר וטיפול בילדים חולי סרטן, הובילו את צוות החוקרים במחקר פורץ דרך זה. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת המדעי Blood. המחקר מומן באמצעות מלגות מהמכון הלאומי לחקר הסרטן וקרן המחקר לילדים חולי סרטן (Children's Cancer Research Fund).

דר' ורנריס וצוות החוקרים עקבו אחר 177 חולים שטופלו במרכז רפואי של אוניברסיטת מינסוטה, פיירוויו ובבית החולים לילדים אמפלץ באוניברסיטת מינסוטה בין השנים 1994 ל- 2008. הגיל הממוצע של החולים במחקר זה היה 16 שנה. ל- 88 חולים הייתה לוקמיה לימפובלסטית חריפה (Acute Lymphoblastic Leukemia- ALL) ול- 89 חולים הייתה לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML - Acute Myeloid Leukemia).

"לפי תוצאות המחקר שלנו חולים שהיו בתקופה הראשונה או השנייה של ההפוגה מהמחלה (remission) היו בעלי סיכוי מופחת באופן משמעותי לחזרת המחלה כאשר הם עברו השתלה של תאי גזע מדם טבורי שהתקבלו משתי מנות דם טבורי בהשוואה להשתלה שנערכה ממנת דם טבורי אחת (19% לעומת 34%)", אמר דר' ורנריס.

"אנו מאמינים כי הממצאים שלנו מספקים עדות כי שימוש בשתי מנות של דם טבורי להשתלה עשוי להיות יעיל יותר במניעת החזרה (relapse) של מחלת הלוקמיה ונותן תקווה לחולים עם מחלות ממאירות אחרות לחיים ללא סרטן", הוא הוסיף.

הטיפול המקובל לחולי לוקמיה בסיכון גבוה וחולי ממאירויות המטולוגיות אחרות ב- 30 השנה האחרונות היה השתלות דם ומוח עצם. בעשור האחרון החל להיאסף ולהישמר גם דם מהשלייה ומחבל הטבור. כיום, נעשה שימוש בדם טבורי ברחבי העולם כחלק מהשגרה כאלטרנטיבה להשתלות מוח עצם.

עקב מספרם המוגבל של תאים במנת דם טבורי, מקור זה של תאי גזע הועדף לטיפול בילדים ובמתבגרים צעירים. השימוש בשתי מנות דם טבורי (משני תורמים שונים) נעשה לראשונה לפני כעשר שנים ע"י אוניברסיטת מינסוטה. באמצעות שימוש בשתי מנות של דם טבורי, כמעט כל החולים יוכלו לעשות כעת שימוש במקור זה של תאי גזע להשתלה.

ממחקרים קודמים עולה כי 25 עד 30% מהחולים סובלים מחזרת מחלת הלוקמיה לאחר ההשתלה. שיעורי החזרה של המחלה היו דומים ללא קשר למקור תאי הגזע ששימשו להשתלה - מוח עצם, דם היקפי או דם טבורי. דר' ורנריס וצוות המחקר שלו השוו את התוצאות של חולים שעברו השתלה של מנת דם טבורי אחת לעומת השתלה של שתי מנות. 47% מהחולים עברו השתלה ממנה אחת של דם טבורי ושאר החולים עברו השתלה משתי מנות של דם טבורי. הבחירה לגבי שימוש במנת דם אחת או שתי מנות התבססה על מספר תאי הגזע שהכילה מנת הדם הטבורי. מאחר ומספר תאי הגזע הדרושים להשתלה מוצלחת מושפע ממשקלו של החולה, חולים מבוגרים וחולים ששוקלים יותר נזקקו ליותר תאי גזע מאשר פעוטות וילדים קטנים.

"בהתחשב בכך שחולים מבוגרים יותר היו בסיכוי גבוה יותר לקבל שתי מנות של דם טבורי ובכך שהם נטו לחלות בלוקמיה אגרסיבית יותר, אנו חושבים שהשיעור הנמוך של חזרת המחלה (relapse) בחולים שעברו השתלה של שתי מנות דם טבורי הוא יוצא מן הכלל", ציין דר' ורנריס. הוא ציין כי התוצאות נראות מבטיחות וכי כעת יש לבצע מחקר לאומי בהיקף נרחב יותר אשר ישווה בין השתלת מנת דם טבורי אחת לשתי מנות אצל ילדים חולי לוקמיה.

"טרם המחקר שביצעו אלו שקדמו לי, לא בוצעה השתלה של שתי מנות דם טבורי שונות", אמר דר' ורנריס. "כעת אנו יודעים שללא הליך ההשתלה הכפולה הזו, לרוב החולים המטופלים לא הייתה אפשרות טיפולית סבירה אחרת ללוקמיה שלהם. העובדה שאצלם נצפתה פחות חזרתה של המחלה הייתה הפתעה נהדרת".

לכתבה המלאה