80%-90% ממנות הדם הטבורי בעולם נשמרות בבנקי דם טבורי פרטיים; אין דרך אחרת לשמור על דרך חיים סוציאלית חוץ מביטוח. ביטוח מאפשר השקעה של תשלומים חודשיים נמוכים המעניקים אחר כך סכומים גדולים. שימור דם טבורי מהווה ביטוח מבחינת שתי המסגרות - הפרטי והציבורי. מי שלא נכנס בכלל לעניין של שימור דם טבורי, לא נכנס לביטוח.

ראיון עם מנכ"ל טבורית אמנון פלץ

מר פלץ הדגיש כי הבנקים הציבוריים לא יוכלו להתקיים ללא הבנקים הפרטיים. לדבריו ילד שדמו נשמר בבנק פרטי, צריך לדעת שיש לו אלטרנטיבה בבנק ציבורי, ולהפך. המדינה דואגת לחלק מן הדברים, כמו שיש ביטוח בריאות בסיסי וביטוח בריאות מורחב.

האירוע הביטוחי - הזדקקות למנה בעת מצב של הצלת חיים. מאחר וניתן לדעת אם התאים טובים רק ביום ההשתלה, הביטוח צריך לכסות את זה ולא צריך להיות מוגבל מבחינת הטכנולוגיות שהוא מכסה.

היחס בין חברות הביטוח ותאי גזע:

* טכנולוגיה חדשה המצריכה פתרון ביטוחי הולם
* חסכון עצום בעלות טיפולים בשימוש בתאי גזע
* יחסי גומלין עם הבנקים הציבוריים בכדי להעניק את מירב השירות והטיפול ללקוחות חברות הביטוח
* הענקת יציבות לשירות שמירת הדם הטבורי במידה וחברת ביטוח תהיה שותפה בבנק כזה
* הכספת הביולוגית של הדור הבא

מר פלץ מאמין כי הביטוח הביולוגי הינו מוצר ייחודי המשלב פיצוי כספי עם הצלת חיים.

מה צריך עוד להיעשות?

* רמת תחזוקה וניהול גבוהה כמו של בנק ציבורי
* עידוד בנקים ציבוריים למימון וסבסוד בנק ציבורי, אין צורך בסובסידיות ממשלתיות, באמצעות הרווחים מפעילות הבנק הפרטי.
* הגברת מודעות הציבור
* הבטחת יציבות בנקים ציבוריים
* חקיקה הולמת
* הוזלת השירות - כיום זה שקלים בודדים לחודש והמגמה היא כי זה ילך ויירד.

תקציר הרצאתו של אמנון פלץ, מנכ"ל טבורית בכנס "דם טבורי- אספקטים אתיים, משפטיים וביטוחיים" של "המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה. אוניברסיטת חיפה