בקירוב באחת מתוך 5 השתלות של תאי גזע המבוצעות לשם טיפול במחלות של מערכת הדם, כגון לוקמיה, נעשה שימוש בדם חבל הטבור ולא במח עצם. דם טבורי, אשר נאסף זמן קצר לאחר הלידה ונשמר בבנק דם ייעודי, יכול היה לשמש להשתלות לעיתים תכופות יותר אם יותר מנות היו זמינות.

ייתכן וחוקרים הולנדים מצאו פתרון חלקי. במאמר שפורסם במהדורה האחרונה של Proceedings of the National Academy of Sciences, הם מציעים שינוי פשוט יחסית בדרך שבה נערכת התאמה בין התורם למקבל התרומה על מנת להרחיב את מספר ההתאמות האופטימליות עד פי שמונה.

כאשר חולים זקוקים להשתלה של מוח עצם או דם טבורי, נערכת באופן מסורתי, התאמה של החולה עם תורמים אשר חולקים מספר רב ככל האפשר של אנטיגנים לויקוציטים אנושיים (HLA) משותפים. מערכת החיסון עושה שימוש בחלבונים אלה על מנת להבדיל בין תא ש"שייך לגוף" לבין גוף זר. ככל שההתאמה תהיה גדולה יותר כך גדל הסיכוי שהשתל ייקלט ע"י הגוף.

במסגרת המחקר נבדקו 1,121 חולים אשר קיבלו מנת דם טבורי מבנק דם השייך לתוכנית הלאומית לדם טבורי שבניו-יורק. רק 62 חולים, המהווים 6%, קיבלו דם טבורי שהיה בעל התאמה ב- HLA. יתר החולים, 1,059, קיבלו, לכאורה, תאי דם לא מתאימים.

אולם, בצירוף מקרים, 79 חולים, או 7%, קיבלו דם אשר היה תואם באנטיגנים noninherited maternal antigens, המכונים NIMA. מדובר על חלבונים שהגיעו מהאם, אשר העוברים נחשפים אליהם לפני הלידה. החוקרים שיערו - ואכן צדקו -  שחולים שהיו בעלי התאמה ב- NIMA היו בעלי סיכויי הישרדות גבוהים יותר.

שלוש שנים לאחר שעברו את ההשתלה, החולים אשר קיבלו מנות דם טבורי שלא היו תואמות ב- HLA, אך תואמות ב- NIMA, התגלו כמי שנמצאו בסיכון נמוך יותר ב-40% למות, מאשר חולים שקבלו מנות דם שלא הייתה להם התאמה לאף אחד מהחלבונים האלו. כך על פי המחקר.

לצורך השוואה, חולים שקיבלו מנות דם בעלי התאמה ב- HLA היו בסבירות נמוכה ב- 60% למות.

החלפת התאמת אנטיגן HLA באנטיגן NIMA, בחולים הזקוקים להשתלת תאי גזע עשויה להעלות באופן תיאורטי את מספר ההתאמות האפשריות עד פי 6, ואפשרת 2 החלפות כאלו עשויה להעלות את מספר ההתאמות עד פי 18. צוות החוקרים חישב ומצא, כי אפילו עלייה של פי 6 במספר ההתאמות האפשריות תהיה שוות ערך לעליה במספר מנות הדם הטבורי ליותר משני מיליון.

לכתבה המלאה