הסיפור האמיתי מאחורי הספר והסרט "שומרת אחותי" – בחיים האמיתיים יש סוף טוב לסיפור אודות האחות שהובאה לעולם כדי להציל את אחותה החולה בעזרת תרומת דם טבורי.

הבת שלך גוססת. יש לה מחלה גנטית. היא זקוקה להשתלת מוח עצם כדי להציל את חייה. אתה מעוניין בעוד ילדים. אתה לא יכול לקחת את הסיכון להוליד עוד ילדים בדרך טבעית, כך שאתה שוקל את האפשרויות.

כך מתחיל סיפורה של משפחה אחת מקולורדו, ג'ק וליסה נאש ובתם מולי.

לפני כ- 9 שנים סיפורם עלה לכותרות בכל העולם ופורסם בכלי התקשורת. סיפורם היווה את הבסיס לספר של הסופרת ג'ודי פיקו.
גרסת הסרט לרומן "שומרת אחותי" עלה לאחרונה לאקרנים. הסיפור בו בדוי ומציע תוצאה שונה ומרחיקת לכת מזו שהייתה למשפחת נאש. למרות זאת, משפחת נאש מתחילה להתרגל לתשומת הלב.

"עשינו דבר כל כך חדש ויוצא דופן, כך שזה לעולם לא ישתנה וככל שהילדים יגדלו הם ייאלצו ללמוד כיצד להתמודד עם זה", אומרת ליסה נאש.

כאשר מולי היתה קטנה, היא אובחנה כחולה באנמיה ע"ש פנקוני (Fanconi anemia). להוריה נאמר, כי ככל הנראה לא תחיה מעבר לגיל 7. לתקופה מסוימת, בני הזוג נאש החליטו לדחות את הרחבת המשפחה מחשש שיוולד להם ילד שיהיה חולה באותה המחלה.
הם פנו להפריה חוץ גופית ולאבחון גנטי של העובר טרם החזרתו לרחם. התהליך כולל בדיקת תא אחד מעובר בן מספר ימים והאם חולה בפנקוני אנמיה. לאחר מכן נמצאה ההתאמה הטובה ביותר למוח העצם של מולי.

"כל דבר היה נס", סיפר דר' וויליאם סקולקראפט מהמכון לפוריות בקולורדו.

"לאחר 4 מחזורי טיפול שלא הצליחו, למצוא רק עובר אחד שאפשר להחזיר לרחם, להשתיל את העובר הזה עם 100 אחוזי הצלחה, לעבור את ההיריון עד סופו ולעבור את השתלת תאי הגזע במינסוטה... עבור מולי לשרוד ולהתפתח, מדובר בסוף הלקוח מסיפורי אגדות, ממש כך".
תאי הגזע שנלקחו מהדם הטבורי של אדם, אחיה של מולי, העניקו למולי חיים חדשים.

הדם הטבורי הוא מה שנשאר בשלייה ובחבל הטבור לאחר הלידה והינו עשיר בתאי גזע. בהשתלה מוצלחת, תאים אלו משתרשים ויוצרים תאי דם ומוח עצם.

"אספנו את הדם הטבורי של אדם. דם חבל הטבור, שכבר לא היה זקוק לו, הציל את חייה של מולי", סיפרה ליסה.

סיפורם של משפחת נאש עורר לבטים אתיים והוביל לדיון אודות סקירה גנטית ודאגות למה שנקרא "תינוקות מתוכננים".

"אני חושב שאנשים הסתכלו על הטכנולוגיה הזו ואמרו - האם יש פה מדרון חלקלק? האם אנשים ישתמשו בטכנולוגיה הזו לבחירה של צבע עיניים או אינטליגנציה? המציאות היא שהשימוש היחידי שאנו עושים בזה הוא למניעת מחלות מסכנות חיים, כך שאנחנו בודקים את העובר רק לצורך זיהוי מחלות שעלולות לסכן את חיי הילד ואני חושב שבהקשר זה זוהי בדיקה ראויה", אמר סקולקראפט.

היום, מולי בת 14, אדם בן 9 ואחותם הצעירה דליין (שגם הופרתה בהפרייה חוץ גופית) בת 6.
מולי אינה נטולת מחלות. היא חולה בסוכרת, חירשת באוזן אחת ויש לה בעיה בבלוטת התריס. "אני שמחה שאני חיה", סיפרה מולי.

מתי שהוא, אומרת ליסה, היא חושבת שתצפה בסרט "שומרת אחותי". היא רואה בסרט בידור בלבד, בגלל שהסיפור האמיתי, הוא הסיפור שלהם, ויש לו סוף טוב.

ליסה מספרת כי לעולם לא תשכח את מה שסבתה אמרה לה כאשר מולי הייתה מאוד צעירה: למולי יש מטרה. ליסה מחשיבה את סבתה כאישה חכמה, והוסיפה: "ראו את מה שמולי לימדה את העולם, ילדה אחת קטנה, ראו את מה שמולי לימדה את העולם".

לכתבה המלאה