הדפסה

שאלה: האם זה נכון שילד לא יכול להשתמש במנת הדם הטבורי שלו במקרה של מחלה גנטית?



תשובה:

בחלק מהמקרים זה בהחלט נכון. יש מקרים בהם הרופא יחליט שלא להשתמש במנה של הילד עצמו, וזה יכול לקרות מכל מיני סיבות, לא בהכרח מחלה גנטית. ההחלטה לגבי ההשתלה, האם תהיה עצמית או מתורם זר, היא של הרופא המטפל בלבד. הרופא יקבל החלטה תוך התחשבות במכלול הגורמים, כגון סוג וחומרת המחלה, זמינות של מנה מתורם, זמינות של מנת דם טבורי עצמית וכו'.

במידה והילד חלה במחלה גנטית ולא ניתן לבצע השתלה עצמית, מנת דם טבורי של אח או אחות עשויה להוות אלטרנטיבה טובה במקרים לא מעטים.

חשוב לציין שכמו שיש מקרים בהם לא ישתמשו בדם הטבורי שנאסף בלידה, קיימות גם מחלות בהן הרופאים יוכלו להשתמש אך ורק במנה העצמית. לא ניתן להשתמש לטיפולן במנה מתורם, גם אם זה אח או אחות. מדובר במחלות כגון CP (שיתוק מוחין) או סכרת שנמצאות היום בשלב של טיפולים קליניים.

להלן תגובתו של ד"ר טרבס משיבא, כשנשאל בסוגיה:

"הסיטואציה שבה התאים העצמיים של תינוק שזה עתה נולד כבר נגועים או פגומים היא נדירה ביותר. אין על כך כל מידע מהימן ומעודכן ולא נתונים סטטיסטיים. עובדה היא שמתבצעות מידי שנה אלפי השתלות עצמיות, חלק לא מבוטל מהן מדם חבל הטבור.

יש לזכור, בנוסף, כי הדם שנאסף מדם חבל הטבור אינו מיועד רק לתינוק לכשיגדל, אלא גם לבני המשפחה בדרגת קירבה ראשונה. במקרה כזה, חשיבות שימור הדם הטבורי מוכפלת.

זאת ועוד, האפליקציות הקליניות לשימוש בדם טבורי הן הרבה מעבר למחלות תורשתיות. כך למשל, שיחזור של רקמות פגועות. מדובר בשורה ארוכה של מחלות שתאי גזע מדם חבל הטבור יכולים לשמש לריפוין ושום פגם גנטי, אם ישנו, אינו יכול להפריע".



חזרה לשאלות