concept-pic-science
נוצר ב- 3 יולי 2013

מסקנת המחקר הבינלאומי שנערך לאחרונה: כשמשווים השתלות תאי גזע מדם טבורי להשתלות ממוח עצם במחלות דם, ההישרדות הכללית זהה בשתי הגישות, אולם השתלת דם טבורי מציעה מספר יתרונות.

בתקופה האחרונה ישנו עניין ניכר בניסיון לרפא את מחלת האנמיה החרמשית ומחלת תלסמיה מייג'ור באמצעות השתלת תאי גזע המטופויטיים בריאים שמקורם במוח עצם או בדם טבורי.

כדי לקבוע איזה משני המקורות הוא האופטימלי, חוקרים בינלאומיים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי המתבסס על מאגרים שהשווה את התוצאות בין 389 חולים שעברו השתלת מוח עצם (130 חולים באנמיה חרמשית ו- 259 חולים בתלסמיה מייג'ור) לבין 96 חולים שעברו השתלת דם טבורי (30 חולים באנמיה חרמשית ו- 66 חולים בתלסמיה מייג'ור) שהתקבלו מאחים בעלי Human Leukocyte Antigen) HLA) זהה.

החולים שעברו השתלת מוח עצם היו מבוגרים יותר מהחולים שעברו השתלת דם טבורי (8.1 שנים לעומת 5.9 שנים), בעלי משקל גבוה יותר (23 ק"ג לעומת 19 ק"ג), וטופלו פחות לאחרונה (בשנת 1999 לעומת שנת 2001). החולים שעברו השתלות מוח עצם נמצאו בסבירות גבוהה יותר לקבל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית (נוגדנים כנגד לימפוציטים או נגד תאי התימוס, 67% לעומת 54%) ובסבירות גבוהה יותר לקבלת טיפול מונע (באמצעות מטוטרקסט) למחלת השתל נגד המאחסן (76% לעומת 30%).
שימוש בתרופה הכימותרפית Thiotepa נעשה יותר בחולים שעברו השתלת דם טבורי (22% לעומת 7%).

במשך תקופת מעקב חציונית של 70 חודשים, ההישרדות הכללית לאחר 6 שנים היתה זהה בקבוצה שעברה השתלת מוח עצם לעומת השתלת דם טבורי (95% לעומת 97%) וכן אחוז הכשלונות היה דומה (7.4% לעומת 10.4%). בחולים שעברו השתלה בה היקלטות השתל היתה מוצלחת, התאוששות הנויטרופילים היתה איטית יותר בקבוצה שעברה השתלת דם טבורי לעומת מוח עצם (23 ימים לעומת 19 ימים) וכן התאוששות טסיות הדם (38 ימים לעומת 25 ימים). שיעור הזיהומים והדימומים היו דומים בשתי הקבוצות.

כישלון הטיפול היה יותר שכיח בחולי תלסמיה מייג'ור לעומת חולי אנמיה חרמשית.  

מצבים של  mixed chimerism לטווח הארוך התרחשו לעיתים תכופות יותר בחולים שעברו השתלת דם טבורי לעומת השתלת מוח עצם (37% לעומת 22%). מחלה חריפה של השתל נגד המאחסן היתה שכיחה יותר בקבוצה שעברה השתלת מוח עצם לעומת דם טבורי (21% לעומת 10%).

נספרו 8 נפטרים בקבוצה שעברה השתלת מוח עצם. לא נמצאו מקרים של מחלת השתל נגד המאחסן מדרגה 4 או מקרי מוות בקבוצה שעברה השתלת דם טבורי.

מחלה כרונית של השתל נגד המאחסן היתה שכיחה יותר בקבוצה שעברה השתלת מוח עצם לעומת דם טבורי (11.8% לעומת 7.1%). 12 חולים שעברו השתלת מוח עצם ואף לא חולה אחד שעבר השתלת דם טבורי, חלו במחלה כרונית נרחבת של השתל נגד המאחסן. הישרדות ללא המחלה נפגעה מהשימוש במתוטרקסט למניעת מחלת השתל נגד המאחסן.

סיכום:
למרות שהשתלות תאי גזע, הן ממוח עצם והן מדם טבורי, נחשבות לבעלות אחוזי הצלחה גבוהים, להשתלת דם טבורי מספר יתרונות. יתרונות אלה כוללים מספר נמוך משמעותית של מקרי מחלת השתל נגד המאחסן (וצורך מופחת במטוטרקסט), שימור המנה בבנק משפחתי וזמינות גבוהה. אולם המחסור במרכזי השתלות מתמחים, מחיר גבוה והצורך באח או אחות בעל התאמה גנטית מלאה לסיווג הרקמות הינם מגבלות להשתלת מוח עצם, כמו גם להשתלות דם טבורי כטיפול מרפא למחלות דם הקשורות במבנה לא תקין של ההמוגלובין.

לכתבה המלאה:

Bone-Marrow or Cord-Blood Transplantation for Hemoglobinopathie 


שותפים עסקים   מקבוצת טבורית
mircas clal-briut tarya cord blood   logotaburitlogo-taburiton