concept-pic-science
נוצר ב- 22 מאי 2013

השתלות תאי גזע מדם טבורי עשויות להיות אלטרנטיבה יעילה להשתלות מוח עצם לטיפול בילדים עם מחלה נדירה, תסמונת הרלר, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת Blood, כתב העת של האגודה האמריקאית להמטולוגיה.


תסמונת הרלר (Hurler's syndrome) היא מחלה מטבולית תורשתית המתאפיינת בחוסר אנזים מטבולי קריטי (lysosomal alpha-L-iduronidase) אשר מפרק שרשראות ארוכות של מולקולות סוכר בגוף. בהעדר האנזים, שרשראות הסוכר נאגרות בגוף וגורמות נזק לאיברים חיוניים. לילדים החולים במחלה, המאובחנת בלידה או בגיל מאוחר כגיל 8, אין פרוגנוזה טובה. סיבוכים קשים כגון חירשות, עיכוב בגדילה, מחלות מפרקים או בעיות במסתמי הלב עשויים להתפתח במהירות לאחר האבחנה ולגרום למוות. 


לאחרונה, השתלת תאי גזע הפכה לטיפול בעל ערך למחלה זו, כאשר התאים המושתלים יכולים ליצור תאי דם חדשים ובריאים המייצרים את האנזים ומחליפים את התאים הפגועים. התאים מהתורם הבריא יעבירו את האנזימים לכל האברים בגוף, כולל המוח, ויכולים למנוע את התקדמות המחלה. 

אולם, קשה לרופאים לקבוע את מקור התאים האופטימלי ומשטרי ההכנה המתאימים כדי להכין את החולים לפני ההשתלה שתתן הישרדות מקסימלית ומינימום תחלואה ומוות הקשורים בהשתלה.

"דם טבורי הוצע כמקור אלטרנטיבי לתאי גזע לילדים החולים בתסמונת הרלר, מכיוון שנמצא שדם טבורי עשוי להעלות את הרמות של האנזים החסר, ובכך לאפשר להם לחיות זמן רב יותר עם פחות סיבוכים", אמר מוביל המחקר ד"ר  יאפ ין בולנס, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי באוטרכט, הולנד. "אולם, עד עכשיו, לא היה  מחקר שישווה את הבטיחות והיעילות של מקורות שונים של תאי גזע ושל תורמים בקרב קבוצה גדולה של חולים כדי לקבוע מי יהיה המקור האידיאלי להשתלה". 

במטרה זו, ד"ר בולנס וצוות חוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית, המנתחת את התוצאות של חולי תסמונת הרלר שטופלו באמצעות השתלת תאי גזע המטופויטיים במרכזים המסונפים לקבוצה האירופאית להשתלות דם ומוח עצם, יורוקורד (Eurocord), והמרכז הבינלאומי למחקר השתלות דם ומוח עצם. 

סה"כ 258 תינוקות וילדים החולים בתסמונת הרלר (בטווח הגילאים 2 חודשים ועד ל- 18 שנים, עם גיל חציוני של 16 חודשים בהשתלה), אשר עברו השתלת תאי גזע בין השנים 1995 ל- 2007, נבחרו לעבור אנליזה המבוססת על קריטריונים מסוימים: אבחנה מאושרת של תסמונת הרלר, השתלה של תאים מתורם בעל התאמה גנטית שהינו אח/ות, השתלה מתורם זר – מתאים ולא מתאים, או תאים ממנת דם טבורי יחידה מתורם זר, וכן טיפול מקדים טרם ההשתלה שכלל כימותרפיה במינון גבוה כדי למנוע ממערכות החיסון שלהם לדחות את התאים הנתרמים.

קרוב למחצית מהילדים שנבחנו במחקר (45%) עברו השתלת דם טבורי מתורם זר (מהם 81% מתורמים שאינם בעלי התאמה גנטית מלאה) בעוד שהאחרים קיבלו השתלת תאי גזע ממוח עצם מתורמים זרים או מקרובי משפחה בעלי התאמה גנטית. כל החולים קיבלו כימותרפיה במינון גבוה טרם ההשתלה ו- 19% קיבלו קודם לכן טיפול באמצעות הזרקת האנזים דרך הוריד. בהתחשב במקור תאי הגזע ובטיפול טרם ההשתלה, צוות החוקרים השווה את שיעורי ההישרדות הכללית, הישרדות ללא אירועי המחלה, היקלטות השתל (הדרגה שבה התאים המושתלים מהתורם היו מסוגלים להשתכפל לתאים חדשים), כשלון של ההשתלה או מוות.

צוות החוקרים הבחין בשיעורי הישרדות מעודדים בקרב הילדים חולי תסמונת הרלר שקיבלו תאי גזע המטופויטיים, ללא קשר למקור התאים, עם הישרדות כללית מוערכת של 5 שנים והישרדות ללא אירועי המחלה של 74% ו- 63%, בהתאמה. 

שיעורי ההישרדות ללא אירועי המחלה היו גבוהים באופן דומה אצל ילדים שעברו השתלת תאי גזע  מקרובי משפחה בעלי התאמה גנטית או השתלת דם טבורי מתורם זר בעל התאמה גנטית מלאה (81%), בהשוואה לשיעורי הישרדות ללא אירועי המחלה אצל חולים שעברו השתלת תאים מתורמים זרים בעלי התאמה גנטית (66%) או מתורמים זרים של דם טבורי ללא התאמה מלאה (68%). שיעורי ההישרדות ללא אירועי המחלה היו הגבוהים ביותר אצל תינוקות שעברו השתלה בגיל 16 חודשים או בגיל צעיר יותר, דבר המעיד על חשיבות ההשתלה מוקדם ככל האפשר לאחר האבחנה עבור ילדים אלו, כאשר הטיפול עשוי לעזור במניעת נטל המחלה או נזקים נוספים.

תוך חודשיים מההשתלה, כמעט כל החולים (91%) הראו סימנים ברורים של התאוששות תאי התורם (כפי שהובחן ע"י רמות עולות של תאי דם לבנים בדם). רק 12% מהילדים חווה כשלון משני של השתל (כאשר הגוף דוחה את התאים של התורם).

כפי שמקובל בחולים העוברים השתלות תאי גזע, החוקרים בחנו דוחות של מחלת השתל נגד המאחסן (GVHD) בין דגימות החולים. לאחר 100 ימים מההשתלה, כרבע מהמושתלים חוו מחלה בינונית עד קשה ורק 16% מהמושתלים חוו מחלה כרונית (שנמשכה 5 שנים לאחר ההשתלה).

לאחר שהשלימו את האנליזה של הילדים, אשר התקדמותם נצפתה במשך 5 שנים מההשתלה, צוות החוקרים של ד"ר בולנס הסיק, כי הילדים שעברו השתלת דם טבורי חוו בממוצע שיעור גבוה יותר של היקלטות השתל (החלפה מלאה של מוח העצם ע"י תאי התורם) ורמות אנזים נורמליות בהשוואה לקבוצה שעברה השתלה של תאים מקרובי משפחה בעלי התאמה גנטית או תאי גזע ממוח עצם מתורם זר מתאים או לא מתאים. כמעט כל המושתלים (98%) שקבלו דם טבורי והתאים המושתלים נקלטו אצלם בהצלחה היו בעלי רמות אנזים נורמליות, דבר המעיד על קשר בין רמות גבוהות של האנזים בדם טבורי והציעו שיפור בתוצאות לטווח ארוך בקרב חולי תסמונת הרלר שעברו השתלות דם טבורי.

"תוצאות אלו חשובות לקהילת המושתלים, מכיוון שהן מספקות עדויות מוצקות כי דם טבורי עשוי להיות מקור יעיל ושימושי לתאי גזע לצורך השתלה כאשר לא נמצא מקור בעל התאמה גנטית מלאה עבור תאים", אמר דר' בולנס. 

"בנוסף, מחקרנו המתמשך, אשר נמצא כרגע בשלבי אנליזה, עשוי לעזור בשיפור השיטות לטיפול בחולים צעירים הסובלים מתסמונת הרלר, ע"י סיפוק עדויות נוספות אודות הקשר שבין רמות אנזימים בדם טבורי ותוצאות לטווח הארוך. רשתות בינלאומיות הן בעלות חשיבות עליונה לשיפור תוצאות הטיפול במחלות נדירות כגון תסמונת הרלר". 

לכתבה המלאה:

Cord Blood Transplants May Be An Effective Alternative to Matched Donor Stem Cells For Children with Rare Metabolic Disorder


שותפים עסקים   מקבוצת טבורית
mircas clal-briut tarya cord blood   logotaburitlogo-taburiton